סודקות את תקרת הזכוכית

רוזלינד פרנקלין

רוזלינד פרנקלין (25 ביולי 1920 - 16 באפריל 1958) הייתה מדענית יהודייה אנגלייה שהוכשרה ככימאית פיזיקלית, ועסקה במשך חייה במחקרים על מבנה הפחם, המבנה המרחבי של ה-DNA ומבנה של וירוסים, בעיקר הווירוס TMV. פרנקלין ידועה ומוכרת בעיקר בהקשר של עבודתה על המבנה המרחבי של ה-DNA, כאשר תרומתה החשובה (ויש הטוענים אף המהותית) לגילוי מבנה זה הוסתרה במשך שנים רבות, בעיקר על ידי מי שנעזרו והסתמכו על עבודתה זו ללא ידיעתה, פרנסיס קריק וג'יימס ווטסון.

מרים היהודיה

מרים היהודיה, המכונה גם מרים העברייה, הייתה אלכימאית יהודייה מצרייה בת המאה השלישית לספירה.

מרים היהודיה נחשבת לאלכימאית הראשונה של העולם המערבי וכמי שהניחה את היסודות התיאורטיים והמעשיים למדע האלכימיה,מבשר המדע הכימיה המודרנית.

מרים היא דמות חשובה באלכימיה ההלניסטית שמרכזה היה באלכסנדריה. עיקר פרסומה בא לה מפיתוחם של כלי עבודה ומעבדה.

אלומית ישי

אלומית ישי נולדה בירושלים ולמדה בתיכון שליד האוניברסיטה.

בשנת 1990 סיימה תואר ראשון בביולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, בשנת 1992 סיימה בהצטיינות תואר שני בביוטכנולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשנת 1996 סיימה בהצטיינות דוקטורט בנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע.

ביולי 1996 נסעה פרופ' ישי לפוסט-דוקטורט במעבדה למוח וקוגניציה במכונים הלאומיים לבריאות בארצות הברית, שם חקרה באמצעות fMRI כיצד מיוצגים פרצופים ואובייקטים במוח האדם וכיצד מידע ראייתי נשף מהזיכרון. בשנת 2004 עברה לבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ציריך, שבשווייץ, שם המשיכה לחקור את המנגנונים העצביים המתווכים עיבוד מידע ראייתי (כגון פרצופים ויצירות אמנות) במוח האדם. ביולי 2014 עברה לנהל את התוכנית למדעי הקוגניציה ומיפוי מוח האדם בקרן הלאומית למדע של ארצות הברית.

אווה אקבלד

אווה אקבלד (1724-1786) היא מדענית ואסטרונומית שנחשבת לאחת הנשים המכובדות ביותר במאה ה-18.

בשנת 1748 הייתה אקבלד לאישה הראשונה שהתקבלה לאקדמיה המלכותית השבדית למדעים, למרות חוקי המגדר הנוקשים במאה ה-18.
אווה גילתה כיצד לייצר קמח ואלכוהול מתפוחי אדמה ובנוסף גם הצליחה לייצר לראשונה פודרה ומוצרי קוסמטיקה בלתי רעילים מקמח תפוח אדמה, ובכך הפחיתה את מגפות הרעב העולמיות ושיפרה את הרגלי התזונה בעולם.

ריטה לוי מונטלצ'יני

ריטה לוי-מונטלצ'יני (22 באפריל 1909, טורינו – 30 בדצמבר 2012, רומא) הייתה ביולוגית התפתחותית איטלקייה-יהודייה.

בשנת 1986 קיבלה יחד עם עמיתה סטנלי כהן את פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה, על גילוי גורמי הגדילה.

לוי-מונטלצ'יני הקימה ועמדה בראשם של מוסדות מדעיים רבים, בהם מרכז המחקר לנוירוביולוגיה של מועצת המחקר הלאומית של איטליה(Consiglio Nazionale delle Ricerche) והמרכז לחקר הביולוגיה של התא של המועצה והמכון האירופאי לחקר המוח (EBRI). הישגיה זיכו אותה בפרסים ובכיבודים רבים: בשנת 1968 היא הייתה האישה העשירית שנבחרה לאקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, ב-1974 הייתה האישה הראשונה שמונתה על ידי האפיפיור פאולוס השישי לעמוד בראש האקדמיה למדעים באיטליה, ובשנת 1987 זכתה במדליה הלאומית למדעים – העיטור הגבוה ביותר בעולם המדע האמריקאי.

שולמית לבנברג

שולמית לבנברג (נולדה ב-1969 בישראל) היא פרופסור חבר, מדענית ישראלית, חוקרת וראש מעבדה בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. עוסקת בתחומים: הנדסת רקמות מתאי גזע, יצירת כלי דם ברקמה מהונדסת, התמיינות תאים על פיגומים פולימריים וגלאוקומה.

לבנברג למדה ביולוגיה באוניברסיטה העברית והמשיכה במסלול ישיר לדוקטורט בביולוגיה מולקולרית במכון וייצמן. בהמשך למדה לפוסט דוקטורט במכון הטכנולוגי האמריקאי היוקרתי MIT ושימשה כפרופסור אורחת באוניברסיטת הרווארד.